בריאות העצמות בקרב מושתלי כליה

נכון להיום, הידע הקיים לגבי ההשפעה של השתלת כליה על העצמות הינו מוגבל וחלקי. במסגרת מחקר שפורסם בכתב העת 'Clinical Journal of the American Society of Nephrology', מטרת החוקרים הייתה לאפיין את ההתפתחות של מחלת עצמות במהלך השנה הראשונה לאחר ההשתלה.

לצורך כך, החוקרים ערכו מחקר עוקבה תצפיתי ופרוספקטיבי על מטופלים אשר הופנו להשתלת כליה, וטופלו עם פרוטוקול של דיכוי חיסוני ללא סטרואידים. המשתתפים עברו אפיון עצמות טרם, או במהלך, השתלת הכליה, וחזרו על התהליך 12 חודשים לאחר ההשתלה. תהליך האפיון כלל histomorphometry של העצם, densitometry באמצעות בדיקת dual-energy x-ray absorptiometry לצפיפות העצם, ומאפיינים ביוכימיים של העצם ומטבוליזם המינרלים.

החוקרים אספו נתונים מזווגים (Paired data) על 97 מטופלים (גיל חציוני 55 שנים; 72% גברים; 21% מהמטופלים סובלים מסוכרת). שיחלוף העצם (bone turnover) נשאר בגדר התקין, או השתפר, במרבית המטופלים (65%). עם זאת, בדיקת histomorphometry של העצם הראתה ירידה בתהליכי ספיגת העצם (bone resorption) (eroded perimeter בממוצע 4.6% טרום ההשתלה ו-2.3% לאחר ההשתלה; P<0.001), והפרעה בתהליך בניית העצם (פיברוזיס: 27% טרום ההשתלה ו-2% לאחר ההשתלה; P<0.001). בנוסף לכך, שנה לאחר ההשתלה נמצא כי בקרב 15% מהמטופלים קיים עיכוב בתהליך המינרליזציה של העצם. בתקופה שטרום ההשתלה, תהליך זה היה תקין בקרב כלל המשתתפים, למעט אחד.

היפופוספטמיה נקשרה עם הדרדרות במדדי ה-histomorphometry של מינרליזציית העצם. נצפו הבדלים גדולים בין המטופלים בכל הנוגע לשינויים בדחיסות המינרלית של העצם, אשר נעו בין 18%- ועד 17%+ לכל שנה. מינון מצטבר של סטרואידים נקשר לאיבוד מסת עצם בירך, ותיקון של פעילות יתר של בלוטת יותרת התריס נקשר עם עלייה מסת העצם הן בעמוד השדרה והן בירך.

החוקרים מסכמים כי שינויים בשיחלוף העצם, במינרליזציה ובנפח לאחר ההשתלה נקשרים הן לחשיפה לסטרואידים והן להפרעות מתמשכות של מטבוליזם מינרלי. בקרה מיטבית על המטבוליזם המינרלי עשויה להוות תפקיד מרכזי בשיפור איכות העצם של מושתלי כליה.

מקור:

J Am Soc Nephrol. 2022 Jan 19;ASN.2021081081. doi: 10.1681/ASN.2021081081. Online ahead of print.